במועדון ג'אז כבר הייתם?You need Flash player 8+ and JavaScript enabled to view this video.
ערב במועדון שכזה, זה הווייב שהSound Providers, צמד מפיקים מקליפורניה שקוראים לעצמם Jason Skills וSoulo, מנסים להעביר באלבומם הראשון שיצא בשנת 2004.
כבר מהתבוננות ראשונית על עטיפת האלבום, ניתן להבחין בה מודעה תלויה על קיר, שמכריזה על ערב בהשתתפותם של הSP's והאורחים באלבום.
AEWTSP כולל בתוכו 20 שירים, כאשר יותר ממחציתם הם קטעים אינסטרומנטליים (לא בטוח שכולם אוהבים, אבל תנו צ'אנס).
האלבום נפתח עם הטראק For Old Time's Sake, בו ה-Sound Pro's מארחים את הראפר הותיק Asheru, שפותח את האלבום בצורה טובה, על גבי הפקה שמלאה בצלילי באס וחלילים.
הProcussions באים להתארח בטראק שנקרא 5minutes, שמנסה להעביר את תחושת הלחץ של אמנים לפני העלייה לבמה, ומצליח נוכח העובדה שהוא כנראה הטראק האהוב עליי באלבום.
אחת הסיבות שבגללן בחרתי לבדוק את האלבום מלכתחילה, היא ההתארחות של אחד ההרכבים האהובים עליי - little brother.
Phonte ו-Rapper Big Pooh (שיחד עם המפיק 9th wonder, עוד היו שלישייה ב2004), לא מאכזבים - Bragin' N' Boasting הופך לאחד הטראקים היותר טובים ששמעתי מהצמד.
בשיר Never Judge, מחליט Soulo לרדת מעניין ההפקה, הוא תופס את המייק ומוכיח לנו שגם בתור אמסי יש לו מה להציע.
הטראקים האינסטרומנטליים באלבום גם הם לא מאכזבים - למשל Autumns Evening Breeze, ששמו עושה רושם כי מדובר בעונת השנה האהובה על צמד המפיקים (אישית חורף יותר מדבר אליי אבל שיהיה).
בProdigal Returns אפשר לשמוע סימפול של נאז מהטראק המיתולוגי halftime, בשיר יחסית קצר, שלא ישאיר אתכם אדישים, ויגרום לכם לרצות לזוז.
בתוך כל ההיררכיה של הפרוייקט, ישנם קטעי מעבר שנקראים Live Spot #, אשר נועדו לתת לאלבום זרימה אחידה, וגם להציג את האמן הבא ש"יעלה לבמה". פיצ'ר נחמד למדי - כל העניין של הצגת האמנים, גורם לאלבום להרגיש יותר חי ויותר מעניין.
אני אישית מאוד מתחבר לכל סגנון ה"Jazz-Hop". כבר הספקתי לבדוק חומרים נוספים מהחבר'ה האלה, ואני חייב לציין שלדעתי, הם ממש טובים.
ולסיכום, אלבום בכורה נהדר, שמצליח להעביר בצורה יצירתית ומהנה, את האווירה בערב באיזה טרקלין ג'אז. אלבום שמלא בשירים וקטעים אינסטרומנטליים איכותיים מאוד, ומבטיח שבערב הזה לא יהיה משעמם.
אז..
במועדון ג'אז כבר הייתם?
כבר מהתבוננות ראשונית על עטיפת האלבום, ניתן להבחין בה מודעה תלויה על קיר, שמכריזה על ערב בהשתתפותם של הSP's והאורחים באלבום.
AEWTSP כולל בתוכו 20 שירים, כאשר יותר ממחציתם הם קטעים אינסטרומנטליים (לא בטוח שכולם אוהבים, אבל תנו צ'אנס).
האלבום נפתח עם הטראק For Old Time's Sake, בו ה-Sound Pro's מארחים את הראפר הותיק Asheru, שפותח את האלבום בצורה טובה, על גבי הפקה שמלאה בצלילי באס וחלילים.
הProcussions באים להתארח בטראק שנקרא 5minutes, שמנסה להעביר את תחושת הלחץ של אמנים לפני העלייה לבמה, ומצליח נוכח העובדה שהוא כנראה הטראק האהוב עליי באלבום.
אחת הסיבות שבגללן בחרתי לבדוק את האלבום מלכתחילה, היא ההתארחות של אחד ההרכבים האהובים עליי - little brother.
Phonte ו-Rapper Big Pooh (שיחד עם המפיק 9th wonder, עוד היו שלישייה ב2004), לא מאכזבים - Bragin' N' Boasting הופך לאחד הטראקים היותר טובים ששמעתי מהצמד.
בשיר Never Judge, מחליט Soulo לרדת מעניין ההפקה, הוא תופס את המייק ומוכיח לנו שגם בתור אמסי יש לו מה להציע.
הטראקים האינסטרומנטליים באלבום גם הם לא מאכזבים - למשל Autumns Evening Breeze, ששמו עושה רושם כי מדובר בעונת השנה האהובה על צמד המפיקים (אישית חורף יותר מדבר אליי אבל שיהיה).
בProdigal Returns אפשר לשמוע סימפול של נאז מהטראק המיתולוגי halftime, בשיר יחסית קצר, שלא ישאיר אתכם אדישים, ויגרום לכם לרצות לזוז.
בתוך כל ההיררכיה של הפרוייקט, ישנם קטעי מעבר שנקראים Live Spot #, אשר נועדו לתת לאלבום זרימה אחידה, וגם להציג את האמן הבא ש"יעלה לבמה". פיצ'ר נחמד למדי - כל העניין של הצגת האמנים, גורם לאלבום להרגיש יותר חי ויותר מעניין.
אני אישית מאוד מתחבר לכל סגנון ה"Jazz-Hop". כבר הספקתי לבדוק חומרים נוספים מהחבר'ה האלה, ואני חייב לציין שלדעתי, הם ממש טובים.
ולסיכום, אלבום בכורה נהדר, שמצליח להעביר בצורה יצירתית ומהנה, את האווירה בערב באיזה טרקלין ג'אז. אלבום שמלא בשירים וקטעים אינסטרומנטליים איכותיים מאוד, ומבטיח שבערב הזה לא יהיה משעמם.
אז..
במועדון ג'אז כבר הייתם?
3 תגובות:
סך הכל, מרגיש ת'חבר'ה האלה..
לא זוכר שדפקתי אי פעם next track כשמשהו שלהם קפץ בפלייליסט.
זה קליל, וזה מתאים לכל מצב רוח.
אוווו.... זה אצ סיינג אמיתי שאנחנו שומעים פה, חולה על הז'אנר, לצערי הוא לא מפותח בארץ. חבל שההיפ הופ האמיתי הזה לא פורץ את הדרך החוצה... זה אמת על המיקרופון, בלי פוזה, עם וייב טובבב...
1. כולם רוצים להיות אמסיז, אף אחד לא רוצה להיות מפיק.
2. מדינה בגודל ניו ג'רזי.
3. שפה בנאלית, בעיקר צורת רבים.
4. ילדים שלא מתעמקים בז'אנר שהם רוצים להיות חלק ממנו.
רק חלק מהבעיות שלנו..
הוסף רשומת תגובה