דבר שבדר"כ לא עושים במקצוע (הובי עבורי) הזה שנקרא עיתונות מוזיקה. בדר"כ נותנים לאלבום לשבת כמה זמן, נותנים לו מספר שמיעות, עד שמגבשים דעה לגביו, וסוגרים את כל הפינות (לפעמים בצביעות מסוימת כדי לשרת מטרה כזו או אחרת). הדברים שלי כאן, מלאים באמוציות, ולא עומד מאחוריהם דבר, פרט לצוואר שלי, לראש שלי, לאוזניים שלי, ולאצבעות שלי בזמן שאני שומע ומקליד. זו לא ביקורת גם מבחינת המלל, שאינו מגובש וחסר נרטיב או קונספט מנחה - זו סתם סקירה של חווית ההאזנה שלי. תהנו.
המעברון המגוכח הזה בסוף יחזור על עצמו במהלך השמיעה, ייכנס, לא יהיה קשור לכלום, ויעצבן.
טראק 2.. ביונסה=טכניקה בלי נשמה, קנייה בוורסים גרועים ואוטו-טיון, ג'יי בוורס טפשי ומבייש, הפקה מגוכחת - איך קיו-טיפ לקח חלק בגועל נפש הזה, איך סיל היה חלק מהכתיבה של זה.
טראק 3.. עוד שיט שיהיה בהפסקות של משחקי הפלייאוף של הNBA מבית היוצר של קנייה, אבל מה.. ג'יי עם עוד שיט חלש, קנייה בעוד שיט גיי, ביט פשוט מטומטם.
טראק 4.. ביט שנשמע כמו משו שקנייה היה עושה ב01 ואפילו GLC היה מסרב להשתמש בו. שיפור ניכר בוורסים, אבל עדיין שיט חסר השראה, כמו כל השיט שהם עושים באלבומים האחרונים שלהם בנפרד.
טראק 5.. ביט כל כך לא "נפטוני", עמוס, הבאסליין לא קשור. עוד חגיגת עושר חסרת משקל. לפחות יש לטראק הזה ווייב שאיכשהו עובד, לעומת כל השיט עד עכשיו בטראקליסט.
טראק 6.. ריזה איבד את כל הקרד שעוד איכשהו נשאר לו אצלי.. פאקינג אוטו-טיון על נינה סימון! אין להם בושה. סוף סוף קצת substance, סוף סוף וורסים שמדברים על משו.
טראק 7.. סידור התופים של קיו-טיפ פשוט מגניב. לא ממש מרגיש ת'שכבות סינת', אבל אוהב ת'אנרגיות של הטראק הזה. קנייה בעוד גיי שיט, ג'יי בעוד שיט חלש.
טראק 8.. ביט מעפן ומעצבן בחסות סוויז ביטז, סוף סוף טראק שאתה יכול להגיד שג'יי הגיע, כי עד עכשיו זה הרגיש כמו אלבום של קנייה עם הרבה פיצ'רים של ג'יי עליו. אבל שוב שום דבר מיוחד בוורסים של ג'יי, שוב שיט נשכח.
טראק 9.. הדימוי של השואה להשפעה/הצלחה שלהם בפזמונים, פשוט מטומטם, בורות לשמה. עוד טראק פוזות בלי כלום. והביט, דאבסטפ? נעעע.
טראק 10.. מהסמפל הווקאלי ברקע, אפשר היה להוציא כל כך הרבה יותר עם מפיק נורמלי ולא סוויז ביטז. שיט חסר ווייב. חבל כי התכנים בסדר לגמרי, מסוג הדברים שהייתי שומע מהם אם היו מוציאים אלבום ביחד ב03-05 (אחת הפנטזיות הרטובות של סרגיי).
טראק 10.5.. אוהב לראות את S1 עושה ת'מסלול מאינדי למיינסטרים. ועל הדרך עושה בצפר לסוויז ביטז בכל מה שקשור לסידור תופים, חיתוך, הושבה, היפ הופ. חבל שהאלבום לא הלך בכיוון של שיט כזה, חבל שלא קיבלנו טראק מלא של זה.
טראק 11.. פזמון הממ, לא. ולא בגלל פראנק. קנייה שאני מתגעגע אליו, בלי המחוות המוזרות והמעצבנות על המייק, בלי הרפרנסים המוגזמים לעולמות התרבותיים שרק הוא חווה. ג'יי בוורס חלש מאוד. ביט קצת left field וקליל, אבל אני די מרגיש ת'שיט, מזכיר קצת ת'חמימות של הטראקים בראשונים של קנייה.
טראק 12.. נשמע כמו טראק שיועד לTB3, ונזרק. ג'יגה עם רעב בטראק אחד שלא היה לו באלבום שלם כאן. בדר"כ לא מרגיש בכלל את מר. האדסון, אבל עשה את שלו כאן. הביט גם בסדר סה"כ.
בונוסים.. לא. טוב חוץ מthe joy. פיט רוק עם ההפקה הכי היפ הופ וליידבאק בכל השיט הזה. למרות שהסמפל הזה של מייפילד בין החרושים בתולדות המשחק. ביט שגם הוציא את הטוב ביותר מג'יגה ויה.
מה שלא מפתיע אותי כלל, הוא שגם אחרי 2-3 שמיעות נוספות, ורפרופים בתוך האלבום הזה, אני עדיין לא מרגיש אותו, ואני עדיין עומד מאחורי כל הדברים שזרקתי לאוויר (למסך). עוד יותר לא מפתיעות המכירות, הבאז התקשורתי, והמבקרים המשוחדים (ואלה שסתם סובלים מטעם רע) שמשבחים את הדבר הזה.
ערב טוב, ו-all black everything (כמילות המשורר).
4 תגובות:
אכזבה זה לא.. כי הציפיות לא היו בשמיים כמו שהם היו אמורות להיות אם היינו ב05.
אבל עדיין הציפיה הייתה בג'יי ויה להוציא אלבום ''לרחוב'' אם אפשר לקרוא לזה ככה..
לא אלבום שישכח עוד שנה שנתיים, ובטח לא אלבום שפאקינג סוויז ביטז המזויין יושב לו על 2טראקים שלמים ומזיין בשכל.
אין לי כלום נגד דאבסטפ ולהפך אני חושב ששילוב עם laid back דאבסטפ יכול להיות אפילו מעניין מאוד. (לא השיט שהם הוציאו כמובן)
בקיצור כמו שאמרת, מבקרים משוחדים.. מכירות מוגזמות.. ובלה בלה ובלה בלה.
אגב, דה ג'וי שיר ענק! ששמעתי אותו בG.o.o.d fridays שקנייה היה משחרר לפני MBDTF הייתי מריץ אותו באייפוד שלי.. התאכזבתי שלא נכנס לMBDTF אבל לפה הוא לפחות נכנס והוציא משו טוב אחד מהאלבום הזה.
Gay ass album.
ברוח התקופה, אני אומר צריך למחות על זה.
אבל לא גיי כמו ישראלים, אלא להיכנס ב-בבילון כמו הפאקינג בריטים.
בקיצור ולעניין משמעיה מרפרפת, לא ממש אהבתי 1/4 תפוזון
הוסף רשומת תגובה