טראק חדש מהשגרירות בLA..This text will be replaced
T.O.B או בI.D. (תכף תבינו גם למה) תום גוטמן, הוא ראפר (בפורום הזה? לא יכול להיות..), מלוס אנג'לס (נפל האסימון? יופי, זה שלי). ולמרות שהוא גר בגולה, תום כותב בעברית, ואפילו דיי טוב בזה..
אז אחרי אין ספור סקיצות על אינסטרומנטלים ואפילו על ביטים מקוריים, שלא עברו את הרף הגבוה שמציב תפוז (ואוו, דיס), הוא החליט, למרות הקושי וחוסר הפירגון שהיה צריך *לפעמים* להישמע, להוציא אלבום סולו העונה לשם "חומוס בר". כשעל האלבום מנצח יותם "הנביא" בן שמעון: מפיק, וחברו למקצוע, שאחראי על הביטים והמיקס באלבום. על המאסטרינג אחראי לא אחר משי פישמן (51%, ואפילו איזי אם אני לא טועה), וזהו לא?
"חומוס בר" כולל 18 שירים, אבל היום אתייחס רק לאחד מהם, טראק מספר 15 "לבנות את הדרך" (למה רק טראק אחד? קונספירציה של קרוקד קיד, אני משער).
למרות שאותו טראק רק מספר 15 והאלבום כולל 18 קטעים, השיר הזה מרגיש לי כמו סגירת מעגל טובה. כשהשיר נפתח עם הכינורות, יש קצת וויב "האור והצל" ברקע, אבל לא כשתום מתחיל את הוורס. אפשר לשמוע שהוא כועס על משהו, לא ברור על מה אבל הוא כועס. "למכור את נשמתי לשטן אם הייתי יכול-אבל מכרתי אותו ממזמן, ודיי בזול"... "וזה המסר, שעושה באז מועדונים- וזה ניהיה פופלארי כמו גז מגזנים", אלה רק חלק מהטענות שעוברות בראשו של תום, לפחות בבית הראשון. הבית מסתיים, וכמו בכל בית בשיר במין "דיליי" של השורה האחרונה, אל תשאלו אותי מה זה מביע, אבל אותי אישית זה לא מלהיב ולא מעצבן באותה מידה.
הפיזמון שמגיע אחרי הבית בסה"כ טוב, חוזר הרבה על המילה "דרך" בכל מיני אופנים, אולי כדי ששם השיר יחרט למאזין בראש, ואין בזה רע, קצת עייף אבל היי, לא בונים את ה"דרך" ביום אחד.
בבית השני נכנס הראפר המתארח על הטראק, "Buddy Israel", שנותן באנגלית וורס אגו טיפוסי, כשהשורה " on top of the world like im chillin on a moon's crest " הכי תופסת את האוזן.
את הבית האחרון השאיר תום לעצמו, עדיין כועס, אבל קצת פחות מבבית הראשון (אולי הוא הספיק לשתות כמה כוסות מים בבית של באדי). "בלילה עם בקבוק וודקה וכמה ג'יונטים בכיס-כועסים על העולם כי העולם הזה מכעיס" "כולנו לבנים כמו פטוצ'יני אלפרדו", מין סיום של הסקת מסקנות לגבי עצמו, ולגבי העולם.
ואיזה עולם, צריך לסיים, אז מה היה לנו? טראק לא רע, אם לא חזק, ראפר חריף, ביט מגניב, ופאנצ'ליינס טובים.
אהבתם? מעכשיו (להסתער!) אפשר לקנות את האלבום ברשת חנויות "מאד-מן" ו"האוזן השלישית" במחיר זנות של 30ש"ח בלבד. אהבתם וגם קניתם את האלבום (וגם אם לא חחח)? תהיה גם השקה בקרוב, וכן בארץ (יש דיבור על אוקטובר, עוד לא סגור).
עד אז הלכתי לחמם פיתות בשביל החומוס, בתקווה שהם לא שוב יזיעו לי במיקרוגל, למה בכמה מעלות יש הבדל בין בחוץ לבמיקרוגל היום..
קישורים להורדה:
http://www.zshare.net/download/7914648158bd9dfd
http://rapidshare.com/files/411819906/T.O.B_-__________________________-israisreal.blogspot.com.zip
http://www.megaupload.com/?d=N7384VGF
http://hotfile.com/dl/60821335/10e55a5/T.O.B_-____-israisreal.blogspot.com.zip.html
אז אחרי אין ספור סקיצות על אינסטרומנטלים ואפילו על ביטים מקוריים, שלא עברו את הרף הגבוה שמציב תפוז (ואוו, דיס), הוא החליט, למרות הקושי וחוסר הפירגון שהיה צריך *לפעמים* להישמע, להוציא אלבום סולו העונה לשם "חומוס בר". כשעל האלבום מנצח יותם "הנביא" בן שמעון: מפיק, וחברו למקצוע, שאחראי על הביטים והמיקס באלבום. על המאסטרינג אחראי לא אחר משי פישמן (51%, ואפילו איזי אם אני לא טועה), וזהו לא?
"חומוס בר" כולל 18 שירים, אבל היום אתייחס רק לאחד מהם, טראק מספר 15 "לבנות את הדרך" (למה רק טראק אחד? קונספירציה של קרוקד קיד, אני משער).
למרות שאותו טראק רק מספר 15 והאלבום כולל 18 קטעים, השיר הזה מרגיש לי כמו סגירת מעגל טובה. כשהשיר נפתח עם הכינורות, יש קצת וויב "האור והצל" ברקע, אבל לא כשתום מתחיל את הוורס. אפשר לשמוע שהוא כועס על משהו, לא ברור על מה אבל הוא כועס. "למכור את נשמתי לשטן אם הייתי יכול-אבל מכרתי אותו ממזמן, ודיי בזול"... "וזה המסר, שעושה באז מועדונים- וזה ניהיה פופלארי כמו גז מגזנים", אלה רק חלק מהטענות שעוברות בראשו של תום, לפחות בבית הראשון. הבית מסתיים, וכמו בכל בית בשיר במין "דיליי" של השורה האחרונה, אל תשאלו אותי מה זה מביע, אבל אותי אישית זה לא מלהיב ולא מעצבן באותה מידה.
הפיזמון שמגיע אחרי הבית בסה"כ טוב, חוזר הרבה על המילה "דרך" בכל מיני אופנים, אולי כדי ששם השיר יחרט למאזין בראש, ואין בזה רע, קצת עייף אבל היי, לא בונים את ה"דרך" ביום אחד.
בבית השני נכנס הראפר המתארח על הטראק, "Buddy Israel", שנותן באנגלית וורס אגו טיפוסי, כשהשורה " on top of the world like im chillin on a moon's crest " הכי תופסת את האוזן.
את הבית האחרון השאיר תום לעצמו, עדיין כועס, אבל קצת פחות מבבית הראשון (אולי הוא הספיק לשתות כמה כוסות מים בבית של באדי). "בלילה עם בקבוק וודקה וכמה ג'יונטים בכיס-כועסים על העולם כי העולם הזה מכעיס" "כולנו לבנים כמו פטוצ'יני אלפרדו", מין סיום של הסקת מסקנות לגבי עצמו, ולגבי העולם.
ואיזה עולם, צריך לסיים, אז מה היה לנו? טראק לא רע, אם לא חזק, ראפר חריף, ביט מגניב, ופאנצ'ליינס טובים.
אהבתם? מעכשיו (להסתער!) אפשר לקנות את האלבום ברשת חנויות "מאד-מן" ו"האוזן השלישית" במחיר זנות של 30ש"ח בלבד. אהבתם וגם קניתם את האלבום (וגם אם לא חחח)? תהיה גם השקה בקרוב, וכן בארץ (יש דיבור על אוקטובר, עוד לא סגור).
עד אז הלכתי לחמם פיתות בשביל החומוס, בתקווה שהם לא שוב יזיעו לי במיקרוגל, למה בכמה מעלות יש הבדל בין בחוץ לבמיקרוגל היום..
קישורים להורדה:
http://www.zshare.net/download/7914648158bd9dfd
http://rapidshare.com/files/411819906/T.O.B_-__________________________-israisreal.blogspot.com.zip
http://www.megaupload.com/?d=N7384VGF
http://hotfile.com/dl/60821335/10e55a5/T.O.B_-____-israisreal.blogspot.com.zip.html
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה