Pharoahe Monch חוזר עם אלבום סולו אחרי 8 שנים מחוץ לעסק, ולתומר בא לדבר על זה.כשהיו דיבורים על הציפיות מהאלבומים של 2007 - חשבתי שDesire הולך להיות נפילה רצינית,מכיוון שכולם דיברו על כמה שהאלבום הולך להיות טוב,וכמה שהוא הולך להיות 'אלבום השנה',אני בניגוד לא חשבתי שהאלבום הולך להיות טוב ולכן גם לא היו לי ציפיות ממנו.
מי יודע איך הוא יתפקד, יהיה רעב כמו פעם?כריזמטי?פוגע?
אחרי שמיעה ראשונה הבנתי שזה הולך להיות אחד ה-אלבומים של 2007,הבנתי שהאלבום הזה עלה על הציפיות שלי ועוד בעיקר בגלל שבכלל לא ציפיתי לאלבום ברמה גבוהה.
האלבום הזה לא רק אחד האלבומים הטובים של 2007,אלא אחד האלבומים הטובים בכל הזמנים מבחינתי.פרעה ללא ספק נשמע רעב מתמיד באלבום הזה.
האלבום היה באמת טוב מכל בחינה:אם זה הסאונד,אם זה התוכן ואם זה היכולות הווקאליות של מונץ'.
ההפקות באלבום כוללות שמות כמו black milk,sa-ra,the alchemist ועוד. מה שגם פרעה אחראי לחלק מההפקות באלבום. הפקות מרעננות מאוד שכוללות הרבה חצוצרות,פזמונים מעולים עם אמני סול\אר אנד בי,פשוט סאונד מעולה שיושב טוב באוזן. התוכן של האלבום הוא גם חלק מאוד דומיננטי באלבום, האלבום מתעסק בעיקר בביקורות על הממשלה של ארה"ב,על המלחמה המתרחשת בעיראק, על המצב היומיומי ברחובות, על העניין שמותר לכל אזרח להחזיק נשק בבית - מה שגורם למספר הרוגים גדול בארה"ב(When the Gun Draws). באלבום תמצאו גם כאורחת את Erykah Badu שמשתתפת בשיר עם תוכן מאוד מרגש(Hold On).
פרעה,אחד האמסיז היותר כריזמטים שאני מכיר, אם לא הכי כריזמטי - באמת שורף בכל טראק וטראק. הבנאדם זורם בצורה מטורפת,מגיש בצורה מעניינת,אי אפשר להשתעמם ממנו לשניה.
אלבום מהנה מאוד,מהטראק הראשון ועד לאחרון.
קשה שלא לאהוב.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה